אלבומי 2011: לקט גולשים ישראלי ארוך
ידיעה מתאריך: 14/12/2011 | מערכת מוסיקה נטו
למרות שברשימות האלבומים הנמכרים של השנה מככבים לרוב האלבומים ישראליים, בסיכומים השנתיים הם דווקא קצת נשכחים. אז קבלו לקט ארוך במיוחד על טהרת דירוגי 2011 שהתמקדו דווקא באלבומים הישראליים...
מה מחכה לכם כאן? אחרי 3 דירוגים מושקעים, צירפנו עוד 11 (!) רשימות שונות ומייצגות שלכם, כולם כמובן יכנסו לסיכום שלנו.
אז למה אתם מחכים?כנסו עכשיו לרשימת המועמדים ושלחו אלינו את העשירייה שלכם למייל (info@musicaneto.com) או כתגובה בעמוד של הסיכום השנתי באתר/ בעמוד הפייסבוק של 'מוסיקה נטו'.
• 10 אלבומי 2011 של אורי קידר:
1. יהודה פוליקר - כל דבר מזכיר לי
יש איזו נטייה לא ברורה לערב מוסיקה יוונית יחד עם מוסיקה מזרחית, ומתוקף השוואה זו לשוות לה אפיל של מוסיקת "חפלה" שעל איכותה אפשר להתווכח. אך המוסיקה היוונית היא הרבה יותר מכך, והרבה מעבר לזה. גם בשירים היותר שמחים כביכול, שירי הצלחות השבורות, יש הרבה מאוד עצב,רגש ואהבה. את כל זה למדתי באלבום המיתולוגי כל כך "עיניים שלי". 25 שנים לאחר מכן, פוליקר מכה בבוזוקי פעם שנייה, ועושה זאת בצורה לא פחות ממושלמת. ללא ספק מדובר בדיסק הישראלי היפה ביותר שיצא בשנים האחרונות. אחרי שכל האלבומים האחרונים שלו יצאו בפערים גדולים זה מזה, מוציא פוליקר אלבום שני בתוך שנה, ואחרי האכזבה הקלה שנחלתי באלבום הקודם, הפעם פוליקר מתגלה באלבום ככותב מוכשר לא פחות ממלחין ומבצע, מכניס המון תוכן לשירים – החל מאהבה ועד הקיום היהודי בעולם וכמובן – השואה.האלבום הטוב ביותר של פוליקר מאז "חלון לים התיכון". המצטיינים – יהודי נודד, כל כך מתגעגע וכמובן – קצר פה כל כך האביב – שיר שמכניס תוכן חדש לשירי יום הזיכרון, והשיר היפה ביותר שנכתב בעברית בעשורים האחרונים.
2. דיינג'ר מאוס ודניאל לופי – Rome
זו כבר השנה השלישית בה פרויקט שמערב את דיינג'ר מאוס עם אמן מוכשר נוסף מככב בצמרת הרשימה שלי. מעולם לא הייתי חסיד גדול של מערבוני ספגטי, אבל המוזיקה שלהם תמיד ריתקה אותי. וכך, אחרי ה'ברוקן בלז' ו'דארק נייט אוף דה סול', מגיע "רומא", עם הטוויסט המערבוני ועם הופעות אורח מפילות של נורה ג'ונס וג'ק וייט הנפלאים. אלבום שהוא קסם טהור – טעם של פעם, עם טאצ' עדכני. כל מה שאני מבקש מאלבום – ויותר. קצת קשה לבחור שיר מצטיין מתוך המולה שכזאת, ובכל זאת, אבחר בשיר הפותח את האלבום, אחרי פתיח מושלם – the rose with the broken neck, שמפליא לשיר ג'ק וייט.
3. ברי סחרוף - אתה נמצא כאן
בכל אלבום שמוציא ברי, אני משוכנע כי כבר לא יוכל להפתיע יותר, ובכל זאת חולפות שנתיים או שלוש ומתחוור לנו כי ההמתנה משתלמת. עוד אלבום מופלא ליוצר הכי ייחודי בנוף הישראלי. הבחירה בין שלושת האלבומים המובילים את הרשימה הייתה קשה מאוד, כמעט כמו לבחור מי הילד האהוב עלייך. לטעמי, מדובר באלבום הטוב בותר של ברי מבחינה טקסטואלית. להפקות המיוחדות שלו, לעושר המוסיקלי כבר התרגלנו, באלבום זה מתגלה לנו ברי ככותב מופלא וחכם. כמו כל אלבום של ברי, הוא נעשה כיצירה אחת גדולה, וקשה לבחור מצטיין. ובכל זאת, בזכות שורה אחת מדהימה, נבחר השיר "כלום זה לא סתם" – "שלחת לי אור אחד גדול, ביום בהיר אפשר לראות...". וואו.
4. אדי וודר - Ukulele Songs
זה אולי יישמע כמו חטא גדול לרבים מכם, אבל את פרל ג'אם למדתי להכיר ולאהוב דרך קריירת הסולו של אדי וודר. כמובן שהכרתי את הלהקה, אבל את החפירה לעומק התחלתי לאחר ששמעתי את הביצוע המקסים של אדי לשיר של הביטלס בפסקול של הסרט "קוראים לי סאם". אין עוררין על כך שהקול של ודר הוא הטוב, המיוחד והחורך ביותר בעולם הרוק. אך באלבומי הסולו שלו, הקטנים כל כך ומלאי הרוך והנעימות נדמה לי כי הוא נטען באנרגיות שונות מאלה שבאלבומי הרוק הרועשים של להקתו. הפעם הוא לוקח ליד את היוקלילי, כלי שנשמע כמתאים יותר למופעי ילדים דוגמת "הופה היי", אבל הופך אותו לפצצת רגש.שירים קצרים ברובם, לא יותר משלוש דקות, מהודקים מאוד, ובלי רגע אחד מיותר, למרות 16 השירים שבאלבום. מצטיינים: Longing To Belong הנעזר בכינור, והדואט המקסים עם גלן האנסרד הנפלא – הקאבר sleepless nights.
5. Build A Rocket Boys - Elbow
שלוש שנים אחרי אלבומם הקודם, אותו הכתרתי כאלבום העשור שלי, משחרר ההרכב המופלא הזה אלבום חדש. אין לי ספק כי הוא נופל קורבן לשלמות של האלבום הקודם, אחרת מיקומו היה גבוה הרבה יותר. קשה להרחיב על האלבום – עוד אלבום אלבואי טיפוסי, מאוד דומה לקודמו. ובכל זאת – the birds היה כנראה השיר הטוב ביותר גם באלבום הקודם.
6. דניאלה ובן ספקטור - Love Is
אני מאוהב בדניאלה ספקטור. זהו, אמרתי את זה ועכשיו אפשר לעבור הלאה. היא בדרך להפוך לחברה בחבורה המופלאה של אמנים שאהיה שבוי של כל דבר שיוציאו. ובכל זאת, אחרי אלבום בכורה קטן, מקסים ומופלא, שהובל בעיקר בידי קול הפעמונים הנדיר שלה, מתקדמת ספקטור, מצרפת את בן זוגה,ויחד הם מנפקים אלבום שאמנם מערב הרבה מאוד אלקטרוניקה, אבל שומר על הרגש, על העדינות וכמובן, מעל הכל – הקול של דניאלה. נדמה לי שככה נשמעים מלאכים. אני לא אהיה מקורי, והשיר המופלא מהאלבום, cut it out, שחרך את הרדיו, הוא גם השיר המצטיין שלי מהאלבום.
7. שילה פרבר שרה אלתרמן + מאיה בלזיצמן – מאיה בלזיצמן
סליחה על הבלבול. החלטתי לשבץ שני אלבומים במקום השביעי, כיוון שמשניהם בוקע קולה המפתיע של מאיה בלזצימן, בשניהם זוכה הצ'לו שלה לכבוד הראוי לו, ובשניהם מדובר בביצועים חדשים. באלבומה של פרבר היא לוקחת את שיריו של אולי גדול משוררינו, וחושפת בהם טפחים חדשים, אותם לא הכרנו. השתיים החלו להופיע יחד עם שיריו, החלטה אמיצה מאוד, והן עומדות במשימה בכבוד רב. הקול המחוספס של שילה משתלב היטב עם העדינות של בלזיצמן ועם הצ'לו המופלא. השיא- ניגון עתיק, שיר האהבה/קנאה המדהים, שנעטף בנגינת צ'לו עדינה ויפהפיה. אלבומה של בלזיצמן חשף בפניי זמרת מוכשרת מאוד, ומעבדת מופלאה, שלקחה את שיריו גדולים של מועדון "רוקסן" מראשית שנות התשעים – ימיו הגדולים של הרוק הישראלי, ועיבדה אותם מחדש. הביצוע הדרמטי שלה ל"כל החבר'ה", שיר המחאה הכל כך נוקב של מוניקה סקס חבט בי בפרצוף בעוצמה מדהימה והטעין אותו בעצב, בכאב ובעיקר בזעם הנוקב שיש בו, שקצת התפספסו עם הביצוע הקיצי של מוניקה.
8. נקמת הטרקטור - נשאר רק לרוץ
אחרי ציפייה ארוכה שבים הטרקטורים עם עוד אלבום מצוין. אני הרגשתי שינוי גדול לעומת אלבומיהם הקודמים. קצת פחות דיסטורשן, הרבה אלקטרוניקה וצ'לו, אבל עדיין הרבה מאוד עצב וכאב. הקול של אבי בללי הוא עדיין אחד הטובים ברוק הישראלי, עדיין חרוך כהלכה, והשיר המצטיין מהאלבום – "ברלין", ידבר (וישיר) במקומי.
9. שחר אבן צור - רקוויאם למנוול
עוד אמן ישראלי צעיר יחסית, שלקח על עצמו משימה קשה מאוד – התמודדות עם יוצר בעל שיעור קומה – במקרה דנן, סרג' גינזבורג. בלי לחפור הרבה, ובלי להפריז במילים, רק אומר שהוא עושה זאת בצורה מושלמת, שגרמה לי להקשיב רבות גם למקור. אבן צור קלט את הרוח הגינזבורגית, וניפק אלבום מרשים. את השיר הפותח – הבלדה על מלודי נלסון הכרתי, כמובן, מגרסת המקור, וגם מהקאבר של פלסיבו, ושמחתי לגלות שגם אבן צור עומד בשורה אחת עם ביצועים אלה.
10. דצמבריסטס - The King Is Dead
אלבום חביב מאוד, אבל לא בטוח שהיה נכנס לרשימה אלמלא הייתה חתומה עליו אחת הלהקות האהובות עלי ביותר. ייאמר לזכותם שבכל אלבום ההרכב הזה מתפתח ומחפש דרכו, והפעם ניסה לעשות אלבום קאנטרי – ז'אנר שאליו אני פשוט מתקשה להתחבר. ובכל זאת, הקול המקסים של הסולן קולין מלוי, ושיתופה של זמרת הפולק/קאנטרי האמריקאית המצליחה, ג'יליאן וולש, הופכים את האלבום לראשון בספרייתי מז'אנר זה שאני ממשיך לחזור אליו. הכוכב – rise to me.
כמעט נכנסו:
מסע אספלט – פרויקט המחווה לשירי סשה ארגוב, שלא נכנס לרשימה רק כי כבר עמוסה באלבומי מחווה וקאברים. המצטיין: "עד – איה כורם". Deerhoof – vs.evil, אלבום רועש וגועש, לעיתים מוזר, אבל תמיד מעניין ומתאגר. עינב ג'קסון כהן - עץ נופל ביער, אלבום בכורה לפסנתרנית שניגנה עם הגדולים ביותר. המצטיין: לא כוחות. הקולקטיב - Onwards, אלבום שני ומקסים להרבה הישראלי הכי אמריקאי שקיים. Rivers And Homes - J.Viewz, אלבום שחיכיתי לו רבות, והציפייה השתלמה. המצטיין: come back down. ישראל ברייט - דרגות לכלוך ונקיון, אחד היוצרים המוכשרים והבלתי מוערכים בישראל, באלבום שלישי מקסים. "כוכבים במקום עיניים" הוא לבטח אחד השירים היפים שנכתבו השנה בעברית. Oh No Ono – Eggs – fun fun fun. מצטיין: Eleanor Speaks וגם - Tamer Animals - Other Lives.
• 10 אלבומי 2011 של שירי מיכל:
1. גבריאל בלחסן - גם כשעיניי פקוחות
משורר הכאב והצער האמיתי באלבום מופלא.
2. נעם רותם - ברזל ואבנים
אין מה להגיד. הבנאדם יודע לכתוב.
3. רני שחר - אל תחזרי
אלבום שנכנס ישר ללב ולראש, לא בהכרח בסדר הזה. אחד היפים השנה.
4. יהוא ירון - דברים יומיומיים כאלה
לקח לי קצת זמן להתחבר לאלבום הזה, אבל מרגע שהתחברתי אליו - קשה לנתק אותו מהראש ומהלב שלי.
5. יוסי בבליקי - האגרוף
באמת אגרוף. ללב ולנשמה.
6. טליה אליאב - קוד הזיכרון
בגלל שתמיד על סכינים... מהמם
7. ברי סחרוף - אתה נמצא כאן
גם כאן, כמה שירים טובים, כמה שפחות אבל הרבה מאוד ברי, וזה תמיד שווה ביותר.
8. אסף אמדורסקי - צד א'
לא כל האלבום מצויין, אבל הכמה שירים שכן טובים - ממש מעולים.
9. אֶריק ברמן - אוי הלב הפתי והמגוחך
הבנאדם יצא למסע חדש ומרתק ואני לגמרי שם איתו.
10. עינב ג'קסון כהן - עץ נופל ביער
כל כך כל כך מרגשת הבחורה הזו, שזה פשע.
• 10 אלבומי 2011 של שקד גבע:
Alex Turner Submarine
למרות שהוא רק 20 דקות ורק שישה שירים אבל באלבום הקצר הזה יש את כל מה שחסר בתקליט של להקת האם. ההפקה קטנה כמעט לו פיי אבל השירים כלכך יפים שמוכחים שאלכס טרנר הוא אחד המוזיקאים הגדולים שמסתובבים היום.
Death Cab For Cutie – Codes & Keys
באלבום הזה יש משהו די מיוחד מצד אחד יש בו סאונד אינדי מובהק אבל מצד שני יש פה אלבום של להיטים בגדל Death Cab For Cutie הצליחו להגיע לסינטזה בין מוזיקה מקורית ומעניינת שהיא גם מאוד נגישה לקהל הרחב שיכולה לגעת כמעט בכל אחד
Danger Mouse and Daniele Luppi – Rome
דאנג'ר מאוס מכה שוב באלבום שהוא פסקול לסרט שלא קיים (לפני כמה שבועת יצא הודעה שייצא סרט בהשראת התקליט). דאנג'ר מאוס והמלחין האיטלקי דניאל לופי יצרו אלבום של מוזיקת מערבונים עם שירים מצוינים ובהפקה פשוט מבריקה ובחיזוק (חיזוק זו מילה לא מספיק חזקה לזה) של נורה ג'ונס וג'ק וואיט יוצרים אלבום פשוט מעולה.
Bon Iver – Bon Iver
אחד האלבומים המצופים של השנה שבהחלט עמד בציפיות. בון איבור משכלל את מה שהוא עשה באלבומו הראשון ובאייפיי הקצר ומציג אלבום עם הפקה מאוד עשירה (במיוחד אל מול הגיטרה של האלבום הראשון) ועושה משהו חדש ומיוחד שאי אפשר להניח תחת סגנון מסוים או הגדרה ספציפית.
Jay-Z & Kanye West - Watch The Throne
נתחיל באכזבה: האלבום הזה לא מספיק טוב כמו שהוא יכל להיות. אחרי האלבום האחרון (והענק) של קניה ווסט היה אפשר לחשוב שהצמד הזה יחזור יחד לימי הבלו פריינט הראשון זה לצערי לא קרה. אבל בכל זאת באלבום הזה יש את כמה משירי ההיפ הופ הטובים שיצאו השנה וקניה מוכיח את עצמו שוב כמפיק על וג'יי זיי הוא פשוט ג'יי זי.
הקולקטיב- Onwards
ערבוב סגנונות שהופך להיות הסגנון המיוחד של הלהקה הזאת שמייצר מסיבה שנעה בין פולק רוק פ'אנק ומוזיקת בארים. למרות 'הבלאגן' הקולקטיב מצליחים ליצר אלבום אחיד ומענין שאני חושב שהרבה אנשים פספסו השנה.
דודו טסה והכוויתים - דודו טסה והכוויתים
חד משמעי הפתעת השנה. אני לא אוהב את התקליטים הקודמים של דודו טסה אבל בתקליט הזה הסיפור אחר. בעזרת השירים של סבו ואחיו דודו טסה (בהפקה משותפת יחד עם ניר מימון) יוצר עירבוב של ישן וחדש ושל מוזיקה עיראקית ורוק. אלבום ענק שלדעתי ישאיר את חותמו על המוזיקה הישראלית.
רמי פורטיס - החבר אני
פורטיס "המשוגע" כבר בן 57 והוא עדין מצליח להיות הכי רלוונטי בסביבה. הוא מצליח לצייר תמונה כלכך מדויקת על מה שבחוץ ועל מה שבפנים בדיוק שרק אחד מזקני השבט יכול. חוץ מזה, העטיפה המופלא בעיצובו של פיליפנד היא באופן חד משמעי העטיפה הטובה ביותר שאני ראיתי השנה.
ברי סחרוף - אתה נמצא כאן
ובהמשך לבחירה הקודמת, החבר הוותיק של פורטיס ממשיך לשלוט ביד רמה בכל הסיפור הזה שנקראת 'רוק ישראלי' מהלוחש במכוניות (אחד מקטעי הפתיחה הטובים של השנים האחרונות) עד 'צמאה לך נפשי' מצליח ברי (בדומה לפורטיס) להניח ראי אל מול המאזין ואל מול החברה. בהפקה עדכנית ומעיזה (בן הנדלר & אורן לוטנברג) שהוא כנראה יחד שמוסגל להכניס כרגע למיינסטרים הישראלי.
• 10 אלבומי 2011 של מיכל הכט:
אסף אמדורסקי - צד א'
עינב ג'קסון כהן - עץ נופל ביער
קרן אן - 101
נעם רותם - ברזל ואבנים
ברי סחרוף - אתה נמצא כאן
רונה קינן - המראות ונחיתות
יוסי בבליקי - האגרוף
מאיה איזקוביץ - Safe And Sound
גבריאל בלחסן - גם כשעיניי פקוחות
יהודה פוליקר - כל דבר מזכיר לי
• 10 אלבומי 2011 של תומר סגל:
1. נועם רותם – ברזל ואבנים
2. מוניקה סקס – מנגינה
3. ברי סחרוף – אתה נמצא כאן
4. Beady Eye – Different Gear still speeding
5. נואל גאלאגר – Noel gallagher's high flying birds
6. רמי פורטיס – החבר אני
7. ארקטיק מאנקיז – Suck it and see
8. אומללה – Stand go show shout
9. גבריאל בלחסן – גם כשעיניי פקוחות
10. The Drums – Portamento
• 10 אלבומי 2011 של אמיר:
1. גבריאל בלחסן - גם כשעיניי פקוחות
2. טום ווייטס - Bad As Me
3. רני שחר - אל תחזרי
4. רמי פורטיס - החבר אני
5. פי ג'יי הארווי - Let England Shake
6. רדיוהד - The King Of Limbs
7. ברי סחרוף - אתה נמצא כאן
8. יהוא ירון - דברים יומיומיים כאלה
9. Nine Types of Light - TV On The Radio
10. יוסי בבליקי - האגרוף
• אלון שגה בחר ב-5 לועזיים ו-5 ישראליים:
דצמבריסטס - The King Is Dead
רדיוהד - The King Of Limbs
Nine Types of Light - TV On The Radio
ארקטיק מאנקיז - Suck It And See
קרן אן - 101
ברי סחרוף - אתה נמצא כאן
רמי פורטיס - החבר אני
נעם רותם - ברזל ואבנים
עינב ג'קסון כהן - עץ נופל ביער
רני שחר – אל תחזרי
• 10 אלבומי 2011 של אדווה נתנאל:
1. דניאלה ובן ספקטור - Love Is
2. אלון עדר - אלון עדר
3. מוניקה סקס - מנגינה
4. יסמין אבן - לחשים
5. ברי סחרוף - אתה נמצא כאן
6. רני שחר - אל תחזרי
7. אומללה - Stand Go Show Shout
8. תמר אייזנמן - Time For Creation
9. תומר יוסף - השחר 35
10. נקמת הטרקטור - נשאר רק לרוץ
• 10 אלבומי 2011 של יערה אבידן:
שחר אבן צור - רקוויאם למנוול
ג'יימס בלייק - James Blake
עינב ג'קסון כהן - עץ נופל ביער
קרן אן - 101
נעם רותם - ברזל ואבנים
רני שחר – אל תחזרי
רדיוהד - The King Of Limbs
טליה אליאב - קוד הזיכרון
ג'ו הנרי - Reverie
קייט בוש - Fifty Words For Snow
• 10 אלבומי 2011 של יעל:
1. יהוא ירון - דברים יומיומיים כאלה
2. נעם רותם - ברזל ואבנים
3. טליה אליאב - קוד הזיכרון
4. רני שחר - אל תחזרי
5. עינב ג'קסון כהן - עץ נופל ביער
6. אסף אמדורסקי - צד א'
7. ברי סחרוף - אתה נמצא כאן
8. רמי פורטיס - החבר אני
9. אלון עדר - אלון עדר
10. שחר אבן צור - רקוויאם למנוול
• 10 אלבומי 2011 של אריאל עקרון:
1. ברי סחרוף - אתה נמצא כאן
2. טום ווייטס - Bad As Me
3. רדיוהד - The King Of Limbs
4. Several Shades Of Why - J Mascis
5. אנטלרז - Burst Apart
6. הקולקטיב - Onwards
7. טי וי און דה רדיו - Nine types of light
8. יהוא ירון - דברים יומיומיים כאלה
9. בלק קיז - El camino
10. אומללה - Stand Go Show Shout
• 10 אלבומי 2011 של נעמי חלפון:
רדיוהד - The King Of Limbs
רני שחר – אל תחזרי
יהוא ירון - דברים יומיומיים כאלה
טום ווייטס - Bad As Me
ברי סחרוף - אתה נמצא כאן
רמי פורטיס - החבר אני
נקמת הטרקטור - נשאר רק לרוץ
אסף אמדורסקי - צד א'
חוה אלברשטיין - ילדת טבע
אריק ברמן - אוי הלב הפתי והמגוחך
• אלבומי 2011 של MIC3:
יהוא ירון - דברים יומיומיים כאלה
פי ג'יי הארווי - Let England Shake
אסף אמדורסקי - צד א'
רדיוהד - The Kng Of Limbs
Elbow - Build a Rocket Boys
שחר אבן צור - רקוויאם למנוול
ארקטיק מאנקיז - Suck it And See
תמר אייזנמן - Time for Creation
קייט בוש - Fifty Words for Snow
רני שחר - אל תחזרי
• אלבומי 2011 של גיא מ:
רוני דלומי - קצת אחרת
חן אהרוני - חן אהרוני
שיר ביטון - המציאות שלנו
כפיר אפשטיין - יכול להיות שטוב לי
הראל מויאל - מתחיל מחדש
נתן גושן - נתן גושן
Britney Spears - Femme Fatale
Panic! At The Disco - Vices & Virtues
גם כשעיניי פקוחות: על גבריאל בלחסן
ידיעה מתאריך: 30/09/2010 | מערכת מוסיקה נטו
הסרט הנהדר, מסע מוסיקלי נפשי של גבריאל בלחסן, ממייסדי להקת אלג'יר הסובל ממאניה דפרסיה, זכה בפסטיבל "דוק-אביב" האחרון בחודש מאי.
למקרה שפספסתם, את הסרט ניתן לראות במלואו כאן.
"גם כשעיני פקוחות" הוא הזדמנות מצוינת להיזכר באלבומו החדש והמטלטל של בלחסן "עתיד".
המגזין האינטרנטי "השרת העיוור" פרסם החודש ביקורת ארוכה ומעניינת על האלבום (מאת liljulie) ואנו מביאים חלקים ממנה:
"בפעם הראשונה בה שמעתי את האלבום הזה, הרגשתי שאולי הפעם זה יותר מדי. גבריאל מלחשש, מדקלם, חוזר אחורה לתקופה שלפני "בשדות", לפני הפיוס, אם היה פיוס. חרא, אנשים מתים, אברבנאל. באלבום הזה כבר היינו ("השנים היפות של גבריאל בלחסן") והיינו גם שוב ("רכבות") ואפילו הבאנו חברים (האלבומים של אלג'יר).
זה מפחיד, כשאלבום חדש יוצא לגבריאל, לאביב גדג', לבבליקי, לשלום גד; לאנשים האלה שהכנות שלהם שרפה את כל השקר בתקופות הכי מבלבלות והכי מזויפות בחיים שלך, שהמוזיקה שלהם הרגיעה אותך, ניקתה את הלכלוך מהעיניים. זה מפחיד כי מה יקרה אם הם יתחילו לזייף? להתמסחר, בקיצור? מה זה יאמר על כל המוזיקה היפה הזאת, שאתה חוזר אליה שוב ושוב לקבל ליטוף, להתנחם?
הרי זה מה שאתה היית עושה, לא? זה לא מה שאתה עושה עכשיו עם החיים שלך, מבזבז אותם באוניברסיטה, חברים מזכירים לך מדי פעם שכשנרשמת אמרת שבכל הכסף שתרוויח תפסיק לעבוד ותשב לכתוב כמו שתמיד רצית? כן, בטח...
ושוב 'כדורי הרגעה בדבש', כאילו מאז "השנים היפות", והפתיחה המצוטטת ב'בתוך הצינורות', לא עבר שום זמן.
החודשים עברו והאלבום עף מעל נגן ה-MP3 וחזר אליו. הייתי עם אוזניות חדשות וגדולות, ולסירוגין, עם מגבר גיטרה שאח שלי כבר לא צריך שאליו חיברתי בכבלים את הנגן, שומע מוזיקה כשאני שוטף כלים, מסדר את החדר, מסתובב בדירה ומחפש איך להעביר את הזמן. אתם מכירים את זה, לוקח זמן להגיע לשירים המאוחרים בדיסק, תמיד שומעים את הראשונים יותר, ככה זה אצלי. אז לקח לי זמן, הרבה זמן, מאז שקניתי את הדיסק, ועד ששמעתי את גבריאל שר, בשיר 5, 'שטן': "ואני לא מתחרט על כלום
חוץ מעל 99 נקודה פסיק תשע מהכל".
ואז זה הכה בי. זה היה הרגע המדויק. זה שיר שגבריאל מדקלם בו רשימה ארוכה-ארוכה של חטאים ("בזיתי, גנבתי, גזלתי..."), ושמעתי אותו אומר "ואני לא מתחרט על כלום" וחשבתי שזה מאוד בנאלי, שוב הרשימות האלה, ועוד בסוף לצאת גבר-גבר ולומר שהוא לא מתחרט, כאילו כל המטרה הייתה להתפאר בחיים שהוא חי ואנחנו לא, ואז גבריאל הוסיף - צעק - "חוץ מעל 99 נקודה פסיק תשע מהכל" - ואני הבנתי שטעיתי, ושהייתי מטומטם, ושגבריאל חזר, והוא עדיין טוב כמו שהיה.
וזה אומר, אחד מהטובים ביותר.
בשבועות הבאים חזרתי לאלבום שוב ושוב. אני מעדיף להתייחס פחות לשירים ויותר לאווירה הכללית, לדברים שתפסו את תשומת הלב שלי באלבום כמכלול.
ראשית, המילים, ואיך שגבריאל משתמש בהן. הן מדהימות כתמיד - את זה אתם יכולים לבדוק לבד. אבל יותר מכך - היו האזנות בהן האלבום גרם לי להרגיש שאני מאזין למוזיקה אינסטרומנטלית, כאשר המילים לא אמורות לנסות להתחבר למשפטים, אלא פשוט לצוף אל חלל החדר, בוקעות מהמגבר שלהן, ולהיקלט בקליפת המוח, ולעורר שם אסוציאציות ותגובות רגשיות. כמו פוסט-רוק. דיבור, אבל גם משהו שקודם-לדיבור ולתקשורת; משהו מהפנט. הרשימות הללו, של מקומות ושל סיוטים ושל סבל, המספרים הלא מדויקים (כמו ב"חלום"), היינו כאן כבר גם באלבומים הקודמים, אבל הפעם זה נשמע פחות כמו סיפור וכמו שיר, ויותר כמו מזמור שחוזר על עצמו, של ניסיון להבין דרך חזרה לאותו המקום, שוב, ושוב, ושוב.
שנית, השם. למעט השיר 'עתיד', קשה לומר שיש עתיד כאן. ואולי במתכוון? גבריאל חוזר כאן לעבר, יותר לחיים שלו בתל-אביב ופחות לאשפוזים שטופלו באלבומים הקודמים. ומספר על ההווה, המדכא כל-כך, ולפעמים פשוט סתם מבאס, בלי קישוטים. בעיקר כשמדובר באדם עם סיפור כל כך חזק, מוזר לדבר על הזדהות, מהמקום הבטוח שאני נמצא בו בחיים וכותב בו עכשיו. אבל זה נכון. דוגמא נוספת, שוב מתוך השטן, השיר הרשמי של הביקורת הזו: ברגע השיא, כשהגיטרות נכנסות שוב אבל חזק יותר, רועש יותר, מכאיב ושורף יותר, גבריאל צורח, כועס על עצמו על איך ש"חייכתי חיוכים גדולים לאנשים שאני לא סובל". בכלל לא שמתי לב לזה בשמיעה הראשונה. אבל השורה הזאת, היא שורה שאני יכול להזדהות איתה. גם אם לא אושפזתי, גם אם לא גרתי בתל-אביב, או במושב בדרום.
ואולי זאת ההתעלות של האלבום הזה, הייחוד שלו מול האלבומים הקודמים, וזה לא קל להתבלט עם כאלה אחים גדולים. ב'שטן', וב'סליחה', אבל גם בכל אחד מהאחרים, במידה כזו או אחרת, גבריאל הוא כבר לא רק האאוטסיידר הגמור, האחר שהחברה מנסה לשכוח (ראו מישל פוקו, "תולדות השיגעון בעידן התבונה"): הוא בנאדם רגיל. ומסתבר שגם זה לא קל. באלבומים הקודמים שלו, כשהוא שיסף, ביתר והציג לראווה את החוויה הפסיכוטית, זה היה מעניין כי זה היה הדבר הכי רחוק, ממני לפחות; החוויה המושלמת של לחיות חיים אחרים בעקיפין, שאני כבר לא אחיה. באלבום הזה גבריאל ניגש גם לחיי יום-יום, לשגרה, לאדישות שמשתלטת ומנוונת את הלב, לשעמום. עם השירים הקודמים היה אפשר להזדהות, יותר או פחות. כאן כבר כמעט אי אפשר להימנע מזה.
שלישית: המוזיקה. גבריאל חבר ל"בלחסניה", להקה של חברים. רון בונקר, אוהד בולוטין, אריאל שרבקובסקי - הם נשמעים כאילו הם מנגנים יחד כבר שנים (מה שנכון ביחס לבונקר, ובקשר לשאר אני פחות יודע). להקה של חברים. עזבו - עדיף שאתן לאוזניים שלכם להסביר לכם את זה.
רביעית ואחרונה. בשיר האחרון גבריאל חוזר שוב ל'כדורי הרגעה בדבש', לא משנה את המילים אבל מוסיף חדשות. אי אפשר לנתק את האלבומים האלה ממה שקורה במציאות, ואולי זה רק אני, אבל אני מרגיש שגבריאל מתחיל לחשוב שמשהו מוזר קורה פה. אחרי כל השנים המסויטות האלה, הוא מדליק טלוויזיה, פותח עיתון, פוקח עיניים ורואה שהטירוף כבר לא זרק באברבנאל, אלא נשפך, בזמן האחרון, מכל פינה.
כותבים בויקיפדיה שב-2009 זכה גבריאל בפרס אקו"ם לעידוד פרסום היצירה למחבר, ושהשנה יצא סרט דוקומנטרי עליו, "גם כשעיני פקוחות", וזכה בפרס הראשון בפסטיבל דוקאביב לסרטים תיעודיים. חלק חזק מאוד בשבילי מהחוויה של המוזיקה הזו הייתה גם לקרוא ראיונות, חדשים וישנים, לאורך השנים. ועכשיו גם סרט. לא ראיתי אותו, אבל ההצלחה הפורמאלית הזאת, ההכרה - כל אלו הם דברים חדשים, שאלג'יר למשל לא זכתה להם. ואם גבריאל מתחיל להתקרב ל"מרכז", עד כמה שזה בכלל אפשר, זו ההזדמנות שלנו, מאזינים ותיקים וחדשים, לראות את העולם המוכר, היומיומי, הישראלי אפילו, ברמה חדשה של כנות. ברמה חדשה של ניתוח עצמי ושיפוט עצמי. מבעד לעיני שעון החול של גבריאל".
קטע מהסרט "גם כשעיני פקוחות":
המצעד: על פוליקר, בלחסן ויום הדיסקים
ידיעה מתאריך: 18/04/2010 | מערכת מוסיקה נטו
לא מעט גורמים השפיעו עליו באופן ברור, ביניהם יום השואה, מבצע על אלבומי יהודה פוליקר וכמובן חגיגות "יום חנויות הדיסקים", שצוין לראשונה אתמול (17.4) בהצלחה רבה בחנות 'מוסיקה נטו'.
פוליקר הוא ללא ספק האמן הכי מבוקש גם השבוע והוא מחזיק במקום הראשון כבר 5 שבועות עם אלבום הקאמבק "אהבה על תנאי" ("הליקון").
אבל זה ממש לא נגמר כאן, כי עוד 4 אלבומים שלו מככבים ברשימת 30 הנמכרים. השילוב בין מבצע מיוחד על אלבומיו הקודמים וציון יום השואה ביום שני שעבר, החזיר את הקלאסיקה המופתית שלו "אפר ואבק" (אן.אם.סי) אל המקום החמישי. אוסף "המיטב" הכפול (אן.אם.סי) עולה אל המקום ה-15, "הילד שבך" (אן.אם.סי) חוזר ל-26 ו-"איך קוראים לאהבה שלי" (אן.אם.סי) ל-27.
גבריאל בלחסן מפתיע עם זינוק של 6 שלבים אל המקום השני עם אלבומו הרביעי "עתיד" ("התו השמיני"). האלבום נכנס אל המקום הרביעי לפני 4 שבועות, החזיק שם שבוע נוסף ואז ירד ל-8. השבוע, כאמור, הוא מגיע לשיאו עד כה.
עוד הפתעה משמחת אפשר למצוא במקום השלישי, שם מחזיק כבר שבועיים האלבום הכפול "כיוון הרוח" ("היי פידליטי") של צח דרורי, שביקר אותנו ב"יום חנויות הדיסקים". גם האלבום "ברוך הבא" (אן.אם.סי) של חוה אלברשטיין מחזיק שבוע נוסף במקום הרביעי, וזהו כבר השבוע החמישי שלו בחמישייה הפותחת.
5 אלבומים עשו כניסה אל המצעד, 2 מהם אל העשיריירה הפותחת. MGMT עושים כניסה מרשימה אל המקום השישי עם אלבומם החדש והשנוי במחלוקת 'Congratulations' (אן.אם.סי) ואלבום החודש שלנו, 'Broken Bells' (אן.אם.סי) של צמד הברוקן בלז (סולן השינס והמפיק דיינג'ר מאוס), נכנס אל המקום השביעי. למרות שהדיסק יצא כבר לפני יותר מ-4 שבועות, הוא נכנס אל המצעד רק השבוע בזכות חזרתו הסדירה למלאי, ההמלצה שלנו באתר ומחיר מיוחד ל"יום חנויות הדיסקים".
רופוס ווינרייט חוזר אל המצעד (מקום 11) עם אלבומו החדש 'All Days Are Nights: Songs For Lulu' ("הליקון"), אריקה באדו נכנסת עם 'New Amerykah, Part II: Return of the Ankh' ל-22 וג'ונסי (סולן סיגור רוס) נכנס עם אלבום הסולו 'Go' ("הליקון") ל-25.
הפתעה נוספת שייכת לטל כהן-שלו, שחוזר אל המקום השמיני עם אלבומו 'Heartaches And Ashes' ("היי פידליטי") בזכות הופעה מקסימה במיוחד ל"יום חנויות הדיסקים". גם דניאלה ספקטור, שהגיעה במיוחד לאירוע, חוזרת אל המצעד עם אלבום הבכורה המופלא שלה, לאחר 3 שבועות של היעדרות.
• המפסיד של השבוע: בשל כל התזוזות, השבוע היו לא מעט "קורבנות", ביניהם גבע אלון (שאלבומו 'Get Closer' היה במקום החמישי בשבוע שעבר והשבוע יצא), ערן צור והגורילאז (שירדו כל אחד 14 שלבים), אבל המפסידה הגדולה והמפתיעה של השבוע היא מדונה, שאחרי שבועיים במקום השני, צונחת 28 שלבים אל המקום ה-30 עם סט ההופעה 'Sticky & Sweet' ("היי פידליטי"). כנראה שכמעט כל המעריצים רכשו את הסט בשלושת השבועות הראשונים לצאתו.
• המנצח של השבוע: פרט לפוליקר וטל כהן-שלו, שפי ישי שוב חוזר לככב בפינה. לא רק שאלבומו החדש "גבר לא ידבר על כך" ("היי פידליטי") מחזיק כבר 5 שבועות במצעד, השבוע הוא מקפץ שוב 12 שלבים וחוזר אל העשירייה הפותחת. אבל זה לא הכל: אלבומו הקודם "אהבה ושנאה" (אן.אם.סי) מלפני 17 שנה חוזר אל המצעד השבוע.
• 5 ה-DVD הנמכרים בשבוע האחרון ב'מוסיקה נטו':
1. האביר האפל - הסרט ("התו השמיני")
2. קזבלנקה - הסרט ("התו השמיני")
3. הסופראנוס - מארז כל העונות ("התו השמיני")
4. שואה - קלוד לנצמן ("התו השמיני")
5. תקומה - 50 השנים הראשונות (אן.אם.סי)
הדירוגים משקפים את המכירות בחנות ובאתר 'מוסיקה נטו' בשבוע ה-15 של 2010 (החל מה-11 ועד ה-17 באפריל 2010). המצעד משקף את המכירות ב"מוסיקה נטו" בלבד ואינו בהכרח מייצג את המכירות הארציות. לצפייה ברשימת 30 האלבומים הנמכרים, לחצו כאן.
תגובות הגולשים הנבחרות של השבוע
ידיעה מתאריך: 10/04/2010 | מערכת מוסיקה נטו
"למי שלא הבין עד היום מדוע "אלג'יר" לא יכלה להמשיך להתקיים, קיבל את התשובה בשני האלבומים "תפילה ליחיד" ו"עתיד". שתי יצירות של שני אמנים אשר בחרו להעביר את הכנות והייסורים שלהם באופן שונה בתכלית. האלבום האדיר של גדג' נשמע פתאום כל כך מלודי ונעים לאוזן. אפילו המילים הקשות שלו נשמעות ידידותיות למשתמש. "עתיד" הוא האלבום הכי זועם שיצא לי לשמוע בחיים. בלי טיפת חמלה או אור בקצה. תשעה שירים ארוכים ומלל ארוך שמגיע בסיום ל-16 דקות של ייאוש קיומי עם זעקות שבר חסרי תקדים. עבודת הגיטרות כאן היא מופלאה, המילים נורות באופן כמעט אסוציאטיבי . קשה, קשה מאוד לעיכול. אבל משתלם".
(אריק על "עתיד" של גביאל בלחסן. ציון: 5/5)
"אני חושב שמוזיקהנטו (בלי קשר לזה שאתם נהדרים) טיפה ממהרים להכתיר אלבומים שניים כטובים יותר מקודמיהם. כנראה בגלל רצון לפרגן והתלהבות מוצדקת מאלבום שני שהוא לא גרוע, מכריזים מהר מאוד על אלבום טוב יותר מהראשון... לפעמים הדבר נכון, אבל יש מקרים כמו אצל קולדפליי ואסף אבידן למשל, שהאלבום השני לא רע, אבל בהחלט לא יותר טוב מהראשון. אצל לורה מרלינג זה קצת יותר בעייתי. יכול להיות שמבחינת התפתחות מוזיקלית של אמן, האלבום הזה יותר מגובש ושלם מקודמו. אבל לדעתי קסם כלשהו שהיה באלבום הראשון אבד. האלבום הראשון היה לא אחיד ברמתו, אבל היו בו לפחות שלושה שירים שמפילים אותך מהכיסא (My manic and I, Ghosts וThe Captain And The Hourglass). למרות שבאלבום החדש אין שיר אחד שהוא לא טוב, אין בו גם שיר אחד שיכולתי להגיד שהוא מדהים מדהים מדהים. אולי זה אני, אבל לדעתי האלבום הקודם שלה היה טוב יותר. ואולי מישהו שישמע קודם את האלבום הזה ואח"כ את ראשון יעדיף אותו, אני לא יודע. בכל מקרה, האלבום הזה מצוין ומומלץ. אבל הקודם יותר".
(אלעד על 'I Speak Because I Can' של לאורה מארלינג. ציון: 4/5)
"אלבום מדליק לגמרי. מהיהלומים שליקטתי בנתיים: האושר הסמוי - שיר מדוייק ומקפיץ עם גיטרות של שלומיברכיות שמזכירות את משינה של האלבומים הראשונים שזורות בגיטרות מפלצתיות מלאות בתהילה. בליינד דייט - נגינה מדהימה של להקה מנוסה, טקסט משוחרר וישיר. בין הצללים - חזרה לצלילי "להתראות נעורים..." שיר נוגה ומצוין. לנדסמן ופולנסקי - שיר סיפור מעולה ועוצמתי מזכיר קצת את שרה השכנה משיא הרגש. ביקור בעיר - המנוני ומצויין. ילדה שלי - רוק מזרחי מדליק. כל הכבוד להקת השנה ואלבום השנה 2010".
(אורי על "יהלומים בשמיים" של משינה. ציון: 5/5)
"תשמעו, הילד בסך הכל בן 16 ורק את החלום שלו הוא רואה בעיניים. ובתכלס, וואלה זה די הולך לו. הוא קלירלי פונה לילדות במוסיקה שלו, הרי חלק מהחלום שלו זה גם גל הבנות שרץ אחריו ברחובות. מה, באמת נראה לכם הגיוני שהוא מצפה לביקורות על האלבום ואופיו? מישהו בכלל מכם הטוקבקיסטים, מצפה לבקר מוסיקה כמו זו שפונה לאוכלוסיה שהיא ברורה לכולם ולצפות למופתיות? זה מגוחך. אני אישית לא אשמע כזה דבר בחיים, כן? אבל מפרגן לילד, הגשים את חלומו ושיהיה לו רק חיוך על הפנים".
(ביסקוויט על 'My Worlds' של ג'סטין ביבר. אין ציון)
"טוב חבר'ה, זה האלבום סול הכי טוב שיצא ב-10 שנים האחרונות!! פשוט משתבחת עם השנים. אלבום מעולה כמעט ללא פילרים, ששומר על רמה אחידה וגבוהה של אולד סקול סול. בכל האזנה מגלים רובד אחר באלבום. אריקה תעשי לי ילד"!
(חומוס על 'New Amerykah, Part II: Return of the Ankh' של אריקה באדו. ציון: 5/5)
"דיסק מעולה. עבודה עיבודית מדהימה. רואים שהחבר'ה סגורים על עצמם, במה הם מנגנים ובכיוון המוזיקלי שלהם, קצת הזכיר לי דברים אחרים ששומעים בארץ, אבל הכיוון שהם לקחו את כל הדברים האלה, גרם לי לגמרי להתאהב במוזיקה שלהם, עם לחנים מעולים ומילים חזקות. השירה של הזמרת מעולה, וגם הזמר שמה שמידיי פעם קופץ באיזה שיר מעולה. נהניתי מאוד"!
(אביב על "חול" של KitzU. ציון: 5/5)
"האלבום נהדר, אבל זה כבר כתבתי. אתמול לראשונה ראיתי את דניאלה ספקטור בהופעה, ואני חייב לומר שהיא נשמעת פשוט מדהים. איך שהוא, הקול שלה הרבה יותר מרשים בלייב. משהו שלא מצפים לו אחרי האלבום".
(עמיחי על האלבום של דניאלה ספקטור. ציון: 4/5)
"החורף בעיצומו, אבל ברכבת התחתית של לונדון לא ממש מרגישים את זה. מתחת לפני השטח של לונדון יש מן חמימות כזו שמפרידה אותך מן המציאות הקרירה. אני יוצאת מהרכבת בתחנת ווסטמינסטר ועולה במדרגות הנעות ואחר כך במדרגות לכיוון החוצה. אני עוטפת את עצמי בצעיף וכובע צמר, מוציאה מהתיק את האם פי 3 שלי, ועושה פליי על "דיס אירז לאב". לאט לאט אני עולה ולפניי ניצב בניין הפרלמנט ושעון הביג בן המפורסם תחת שמיים אפורים המנבאים את הגשם שעוד שנייה יגיע. אולי בגלל אותו רגע קסום בלונדון אני לא אשכח את דייויד גריי וההרגשה החורפית שהוא נותן לי כל פעם שאני שומעת אותו, ואולי זה פשוט בגלל שהקול שלו הוא אחד מהמרגשים והכנים במוזיקה. לא צריך את לונדון ברקע בשביל להתאהב בזמר הזה, כל מה שצריך זה רק את האוסף הזה, וגם אם אתם לא ברגע חשוב בחייכם, הוא יגרום לו להיות כזה".
(חן על אוסף הלהיטים של דיויד גריי. ציון: 5/5)
"חבר'ה חבר'ה חבר'ה אני רוצה להגיד לכם שבחיים לא שמעתי יצירה ישראלית פסיכודלית!! כמו האלבום "סופרמרקט". האלבום החזיר אותי 40 שנה אחורה - סוף שנות ה-60, כשהפינק פלויד רק החלו את דרכם עם סיד בארט ז"ל. סופרמרקט הוא רק פסיכודלי אמיתי ומקורי ומי שאוהב את עידן ילדי הפרחים מאוד יאהב את האלבום הזה. מאוד מומלץ!! ואגב, מי ששומע את האלבום ולא מכיר את יוצריו בחיים לא יעלה על דעתו שאלו יוצרים ישראלים! אין בו שום ישראליות, לטוב ולרע- זה כבר לשיקולכם".
(גלעד ב על 'Supermarket' של רוקפור. ציון: 5/5)
"כנראה האלבום שהכי קרוב לשלמות שאי פעם יצא תחת ידיה של ההוכחה הניצחת לכך שכישרון זה סקסי, גברת בוש. Running Up That Hill שהפך לאחד השירים שאני הכי אוהב, כולל בתוכו פזמון אלמותי. כמובן שיר הנושא, שזכה לחידוש (האמת? לא פחות שווה) מהפיוצ'רהדס, וכן Cloudbusting. בוש קופצת מסגנון לסנון - מוסיקה אירית ב-Jig Of Life ובלדות פופ כמו Under Ice. בגירסת הבונוס יש עוד שיר עם ווקלז טיפוסיים של בוש - Burning Bridge. אחחח, כמה שהיא טובה. פופ בוגר כמו שפופ יכול וצריך להיות, מוסיקה בשלה ואינטיליגנטית. לבטח אלבום בעל מקום של כבוד בעשירייה הפותחת של עשור האייטיז".
(קיווי על 'Hounds Of Love' של קייט בוש. ציון: 5/5)
"אני מאד אוהב את הסדרה. אבל את האמת... קריוקי... האלבום הזה אפילו יותר מביך מאמריקאן איידול".
(טל מודיעין על פסקול סדרת הלהיט 'Glee'. ציון: 2/5)
מדריך קנייה: 10 הגדולים של החודש!
ידיעה מתאריך: 02/04/2010 | מערכת מוסיקה נטו
אנחנו עושים בשבילכם את העבודה. מקשיבים לכל מה שמגיע ולאחר מחשבה עמוקה, בוחרים רק את הטובים ביותר. אנו משתדלים להקיף את כל הסגנונות ובטוחים שכל אחד מכם יכול להתחבר לפחות למוצר אחד או שניים מהרשימה.
ספרנו למעלה מ-100 דיסקים חדשים בולטים שיצאו במהלך חודש מרץ, כמעט חצי מהם ישראלים! לכן, גם החודש, היה קשה במיוחד לבחור ב-10 הטובים ביותר. בואו נגיד שהיה ממש צפוף בפסגה...
את הפינה נפרסם בסוף השבוע האחרון של כל חודש. תהנו!
1. ברוקן בלז - Broken Bells
(אן.אם.סי. הגיע במצעד: לא צעד. מחיר: 65 ₪).
החיבור בין ג'יימס מרסר, סולן להקת האינדי ה-Shins, למפיק הגאון דיינג'ר מאוס יצר את אלבום החודש שלנו. נוסחת הזהב של השניים הניבה אלבום מנצח שמציג שילוב נדיר בין שירים חזקים להפקה נכונה, שעוזרת להם לממש את מלוא הפונציאל שלהם.
גם אם לא אהבתם את מה שעשה כל אחד מהם עד היום, אתם עומדים להתאהב באלבום שכובש כבר מהפעם הראשונה, אבל ממשיך לרתק ולהקסים גם בהשמעות הבאות.
'Broken Bells' הוא אלבום דרים פופ פולק וצ'יל אאוט עם נגיעות פסיכדליה ופרוגרסיב רוק, שאין בו אפילו קטע אחד מיותר!
2. גבריאל בלחסן - עתיד
(התו השמיני. הגיע במצעד: 4. מחיר: 49.90 ₪).
גבריאל בלחסן, חבר אלג'יר לשעבר, הוא אחד הזמרים/ יוצרים/ גיטריסטים היותר מוערכים בארץ, ובצדק. בלחסן הוא אמן אמיץ ומרתק, שבאמת לא דומה לאף אחד אחר ואלבומו הרביעי הוא מסע מרתק, תובעני, בוטה, מזעזע ובעיקר מרגש עד דמעות.
מדובר ביצירה מורכבת שלא תתאים לכל אחד, אבל כמה פעמים בשנה יוצא דיסק ישראלי כל כך מקורי שמצליח ככה להפוך את הבטן?
3. צח דרורי - כיוון הרוח
(היי פידליטי. הגיע במצעד: לא צעד. מחיר: 55 ₪).
דניאלה ספקטור, יעל קראוס, רות דולורס וייס, גל פרנקל ואתי גביש אחראיים לקולות המופלאים בפרויקט הבכורה היפהפה של המפיק המוכשר צח דרורי (שעבד עם אביתר בנאי, אסף אמדורסקי, סיוון שביט, בעז בנאי, פרויקט 30 ועוד).
הדיסק הראשון בסט פשוט מושלם והשני טיפה פחות, אבל ללא ספק מדובר באחד האלבומים הישראליים היותר מרשימים שתשמעו השנה.
4. לוקאל נייטיבס - Gorilla Manor
(אן.אם.סי. הגיע במצעד: 24. מחיר: 65 ₪).
המרענן של הקיץ המתקרב מגיע כבר עכשיו בצורת אלבום הבכורה הזה. קשה להגדיר בדיוק את הסגנון המוסיקלי של ההרכב שקיבל הגדרות של "ארט-פולק" ו"אינדי-פופ", אז דמיינו שילוב בין פליט פוקסס וה-Beta Band...
אם לא יהיו הפתעות גדולות, החמישייה מלוס אנג'לס עומדת להפוך לשם חם שלא יהיה ניתן להתעלם ממנו.
אגב, השיר 'Airplanes' מהדיסק חייב להיות כבר עכשיו מושמע ברדיו לפחות פעם בשעה והוא דוגמה מצוינת לשיר ממכר שיכול להיות גם קליט וגם מרתק ואיכותי, כזה שמפתיע בכל השמעה נוספת.
5. ערן צור - כל מה שאנושי
(התו השמיני. הגיע במצעד: 4. מחיר: 49.90 ₪).
עוד יצירת מופת מאתגרת לערן צור. הלחנים קליטים, הטקסטים תובעניים וההגשה של צור - או שאוהבים או שלא, אבל צור שוב מוכיח שניתן ליצור רוק מעניין ועמוק בשפה העברית.
בין המשתתפים נמצאים: מרינה מקסימיליאן בלומין, גבע אלון, עמיר לב, אוהד חיטמן, פיטר רוט, אוהד בן-ארי ויובל מסנר.
רוצים לדעת עד כמה האלבום הזה טוב? אפילו אם אתם נמצאים בקבוצה הגדולה שלא יכולה לסבול את קולו של אברהם טל (סולן שוטי הנבואה לשעבר), אחרי שתשמעו מה צור הצליח להוציא ממנו כאן, כנראה שתשנו את דעתכם.
6. גורילאז - Plastic Beach
(הליקון. הגיע במצעד: 2. מחיר: 59.90 ₪).
האלבום השלישי של הגורילאז הוא פשוט כיף אחד גדול וכנראה האלבום הטוב ביותר של הרכב האנימציה עד היום. אבל למה שתאמינו לנו? קבלו ציטוט מהגולשת חן הוניג: "אלבום פופ מקפיץ, מרגש יחד עם שלל אורחים כמו סנופ דוג, דה לה סול המוכרים כבר מהאלבום הקודם, בובי וומק, לו ריד מדהים ועוד חברים צבעוניים. המתקתק והדובדבן שבקצפת הוא שיתוף הפעולה בין הגורילאז לשני יוצאי הקלאש, מיק ג'ונס ופול סימונון בשיר הנושא של האלבום. תקשיבו לו פעם אחת, ובפעם השנייה תהיו בטוחים שזה לא אותו אלבום ששמעתם מקודם. אני מכורה, ואתם"?
7. לאורה מארלינג - I Speak Because I Can
(הליקון. הגיע במצעד: 17. מחיר: 65 ₪).
אחרי אלבום בכורה די מושלם (אחד מעשרת אלבומי השנה של 'מוסיקה נטו' ל-2008) הציפיות שלנו מלאורה מארלינג נגעו בשמיים, אבל מארלינג, די בקלילות, מדלגת מעל מה שנחשב אצל אמנים אחרים כ"משבר האלבום השני" עם אלבום שהוא לפחות טוב כמו הקודם. למעשה, מהרבה בחינות, מדובר אפילו באלבום יותר מגובש ובוגר מהקודם.
כישצא אלבום הבכורה הספקנו להתנבא שלפניה קריירה ארוכה, אבל עכשיו זה כבר לגמרי ברור. נראה שלמרות גילה הצעיר (20), הכשרון האדיר הזה שלה פשוט בא לה בטבעיות.
8. יהודה פוליקר - אהבה על תנאי
(הליקון. הגיע במצעד: 1. מחיר: 59.90 ₪).
זה הלהיט שעשה לנו ולכם את החג. זה היה אכזרי מצד פוליקר לתת לנו לחכות 9 שנים, אבל ההישג הגדול כאן הוא שהוא לא מאכזב - הוא פשוט לא יודע איך לעשות משהו שהוא פחות ממעולה. נכון, אין ממש חדש, אבל פוליקר חוזר עם אלבום מנצח שנראה שכבר הצטרף לקלאסיקות הגדולות שלו.
9. מדונה - Sticky & Sweet Tour
(היי פידליטי. הגיע במצעד: 3. מחיר: 89.90 ₪ לדיסק + DVD).
לא יעזור. אין חובב פופ (ובתוך זה כמובן כל חובבי מדונה) שיכול להרשות לעצמו לדלג על זה... הסט הזה הוא חגיגה לכל מי שהיה שם, למי שלא הצליח וכל מי שרוצה לראות איך נראה מסע ההופעות המצליח ביותר של אמן סולו בהיסטוריה!
10. ג'ימי הנדריקס - Valleys Of Neptune
(הליקון. הגיע במצעד: 13. מחיר: 65 ₪).
שיאה של חגיגת ג'ימי הנדריקס שהתרחשה החודש הוא אלבום שלם ובו שירים שלא הופיעו באלבומים המקוריים שלו, אבל בקלות יכלו להיות. האלבום מציג את הגיטריסט הגדול של כל הזמנים בשיאו, עם 12 קטעים שנשמעים מצוין גם 42 שנה אחרי שהוקלטו.
לא פחות מ-18 נוספים היו מאוד קרובים להיכנס לעשירייה, בכמה מילים:
• גרוב ארמדה - האלבום השישי של הצמד הבריטי הוא אלבום דאנס/ ניו-וייב מקפיץ, שכל שיר מתוכו יכול להיות להיט ענק.
• שפי ישי - הקאמבק המרגש של החודש שיך לשפי ישי, שחזר 17 שנה אחרי אלבומו המופתי "אהבה ושנאה". יש מצב שגם זה יהפוך לקלאסיקה.
• חוה אלברשטיין - איזה כיף לנו שהיא ממשיכה ליצור ולעשות בית ספר לכל היוצרות של היום. גם אלבומה ה-58 הוא אלבום קסום הכולל 16 שירים/ סיפורים בהגשתה של האחת והיחידה.
• איחו ושאלטר - מיני אלבום מרתק ומפתיע להרכב האלקטרוני-אקוסטי הישראלי, שעוד תשמעו עליו הרבה! בלעדי ל'מוסיקה נטו' ב-19.90 ₪.
• OK GO - ההרכב שידוע בעיקר בזכות הקליפים שוברי השיאים וזוכי הפרסים שלו, הוא למעשה הרכב מצוין שעושה פופ-רוק-R&B רענן ומרתק.
• Laura Veirs - אלבום שביעי לזמרת האינדי-פולק, שצריך לתת לו קצת זמן, אבל בכל השמעה מתאהבים עוד קצת...
• תומר בן אפריים - אלבום שלישי ליוצר/ זמר המיוחד בהפקה משותפת עם רן שם טוב (איזבו). התוצאה מאוד "איזבואית" (פופ פסיכדלי גרובי) ומאוד ממכרת.
• טורין ברייקס - אלבום חמישי מענג לצמד, הכולל שירי פולק-פופ וקליטים שקשה לעמוד בקסמם.
• איתמר רוטשילד - אלבום שני הכולל אסופת שירים כובשת, שירים שהם גם סיפורים עם כמויות נדירות של קסם אישי וכשרון.
• גולדפראפ - ההרכב שאף פעם לא מפסיק להפתיע חוזר עם אלבום דיסקו-פופ קליט במיוחד. ככה כנראה ABBA היו נשמעים היום!
• דרור שוסטק - אלבום בכורה לכותב הראשי וסולן להקת "האנשים". אלבום אותנטי, מרגש ומאוד מרגיע.
• שולי רנד - כל עשרות האלפים שהתרגשו מאלבומו הראשון, ישמחו לגלות את סט ההופעה, שכולל גם קטעים חדשים. קשה לעמוד בקסמיו של האיש המחוזק, שכובש את הקהל עם קטעי קישור שנונים.
• בלקן ביט בוקס - אלבום שלישי שהוא חגיגה מוסיקלית המשלבת מוסיקה בלקנית, רגאיי, כליזמרים, אלקטרוניקה וז'אנרים נוספים - כמיטב המסורת של הלהקה.
• טום מקרי - הזמר עם הקול הממכר חוזר עם אלבום חמישי. זהו לא אלבומו הטוב ביותר, אבל הוא שווה בזכות כמה רגעים מצמררים.
• Fourtet - אלבום חמישי וראשון מזה 5 שנים למוסיקאי האלקטרוני המוערך. מדובר בעוד יצירה אלקטרונית-אומנותית-ניסיונית אפלה ומאתגרת.
• מארש דונדורמה - אלבום שלישי להרכב הקאלט הירושלמי. אלבום אינסטרומנטלי מקפיץ עם נגיעות של מוסיקת עולם, מזרחית, ג'אז, פ'אנק ועוד.
• ג'וני שועלי - אלבום שלישי וראשון מזה 7 שנים לסולנה המיתולוגי של להקת "רעש", בהפקת רע מוכיח. מתארחים: ברי סחרוף, אסף אמדורסקי, אמיר קרטס ועוד.
• אנוק - זמרת הרוק ההולנדית חוזרת עם אחד האלבומים היותר טובים שלה. אלבום מגוון ועשיר עם הרבה נשמה.
מה עוד יצא? (חפשו אותם באתר לפירוט נוסף):
• ישראלי: מתי כספי, דוד ד'אור, הראל סקעת (4 שירי הקדם), דנה ברגר ואיתי פרל, אורי צדוק, רמי קלינשטיין (בהופעה), שייקה לוי, הגבעטרון, נועם בוכמן, אודי דוידי, טריו קרפיון, ברק בן צור, אסף יעקבי ומגדלי הבקר, הראל גל, גד צ'רנובילסקי.
• רוק: סקורפיונס, סלאש, אנוק, Salem, לייפהאוס, Train, סרג' טנקיאן, רוב זומבי, ג'ון באטלר טריו, אלברטה קרוס, Liars, בלאק רבל מוטורסייקל קלאב, Kaki King, Dashboard Confessional, Courteeners.
• פופ: איימי מקדונלד, אלי גולדינג, ג'סטין ביבר, שוגבייבס, בויזון, אנדרו לוייד וובר.
• ג'אז/ בלוז/ עולם: ג'ו בונאמסה, Polar Bear, בראד מהלדאו, בן הארפר, צ'יפטיינס.
• ים תיכוני: אייל גולן, משה פרץ (חדש + הופעה), עבודה עברית - עוזי חיטמן, איציק קלה, ליאור נרקיס (הופעה), דניאל בן חיים, יוסי אזולאי, שי חייק.
• הוצאות מחודשות/ אוספים/ פסקולים: פייבמנט, דויד בואי (הוצאה כפולה לאלבום הבכורה), קילר הלוהטת, שלומי שבן (מהדורה חדשה ל"מגדל הפזמון"), גליקריה, קובי אשרת, יאיר קלינגר, סט שירי הלהקות הצבאיות, Hits 2010, סיפור אהבה 3, פסקול "עליסה בארץ הפלאות" של טים ברטון (האוסף 'Almost Alice' בהשראת הסרט + המוסיקה של דני אלפמן).
המצעד: פוליקר ואלברשטיין עדיין בפסגה
ידיעה מתאריך: 28/03/2010 | מערכת מוסיקה נטו
אחרי שהוא עשה בשבוע שעבר את הכניסה החזקה ביותר אל הפסגה מאז נובמבר 2009, פוליקר מוכר גם השבוע את אותה כמות מרשימה ו-60% יותר מהמתחרה במקום השני.
המתחרה של פוליקר ואחת ההפתעות הנעימות של החג מחזיקה גם כן מעמד במקום השני המכובד - מדובר כמובן בחוה אלברשטיין ואלבומה ה-58 "ברוך הבא" (אן.אם.סי).
סט ההופעה 'Sticky & Sweet' ("היי פידליטי") של מדונה היה נכנס בקלות אל הפסגה בכל שבוע אחר, אבל מול טייקונים ישראליים כמו פוליקר ואלברשטיין, אסתר מסתפקת בכניסה חגיגית אל המקום השלישי.
אל המקום הרביעי נרשמת כניסה מרשימה נוספת, הפעם ל"עתיד" ("התו השמיני"), אלבומו הרביעי והמאתגר של גבריאל בלחסן.
את החמישייה הפותחת חותם אמן מאתגר נוסף - ערן צור, שיורד שלב (אבל מוכר יותר משבוע שעבר) עם אלבומו "כל מה שאנושי" ("התו השמיני").
פרט לכניסות המרשימות של מדונה ובלחסן, יש עוד 5 כניסות אל המצעד השבוע: "וזוהי רק ההתחלה" (אן.אם.סי), סט הלהקות הצבאיות החדש, נכנס אל המקום ה-15, לורה מארלינג נכנס אל המקום ה-17 עם אלבומה השני 'I Speak Because I Can' ("הליקון"), שולי רנד מסתפק בכניסה אל המקום ה-20 עם סט ההופעה "בקיסריה" (אן.אם.סי), הסקורפיונס נכנסים ל-21 עם אלבומם האחרון לפני הפירוק 'Sting In The Tail' (אן.אם.סי) והלוקאל נייטיבס המצוינים מפתיעים עם כניסה ל-24 עם אלבום הבכורה 'Gorilla Manor' (אן.אם.סי).
שלומי שבן, שכבר הספיק להחזיק 5 שבועות בפסגה עם אלבום החידושים "מגדל הפזמון" ("היי פידליטי"), נכנס אל המקום ה-12 עם המהדורה החדשה לאלבום, הכוללת דואט בונוס עם קרן אן ו-DVD עם 4 קטעי הופעה.
• המפסיד של השבוע: יש כמה אלבומים שהיינו בטוחים שיהיו להיטים גדולים לפני החג, אבל זה לא קרה, לפחות לא אצלנו. הפרויקט הכפול "עבודה עברית - שרים עוזי חיטמן" נכנס בשבוע שעבר אל המקום ה-17, אבל השבוע הוא כבר בדרך החוצה, במקום ה-30.
• המנצח של השבוע: 'מוסיקה נטו' יכולה להתגאות בטעם המשובח של לקוחותיה. בדרך כלל, אלבומים לועזיים לא מצליחים להשתחל אל 20 הגדולים בשבוע שלפני החג, אבל אלבומים משובחים כמו אלה של הגורליאז (מקום 6) וביץ' האוס (מקום 11) הצליחו בכל זאת.
• 5 ה-DVD הנמכרים בשבוע האחרון ב'מוסיקה נטו':
1. מדונה - 'Sticky & Sweet': בלו-ריי ("היי פידליטי")
2. הסופראנוס - מארז כל העונות ("התו השמיני")
3. שולי רנד - בקיסריה (אן.אם.סי)
4. משה פרץ - אש: ההופעה בהיכל התרבות (Play)
5. אריק איינשטיין – כמו גדולים ("גלובוס יונייטד")
הדירוגים משקפים את המכירות בחנות ובאתר 'מוסיקה נטו' בשבוע ה-12 של 2010 (החל מה-21 ועד ה-27 במרץ 2010). המצעד משקף את המכירות ב"מוסיקה נטו" בלבד ואינו בהכרח מייצג את המכירות הארציות. לצפייה ברשימת 30 האלבומים הנמכרים, לחצו על "מצעד המכירות" למעלה.
תגובות הגולשים הנבחרות של השבוע
ידיעה מתאריך: 27/03/2010 | מערכת מוסיקה נטו
• "זו כנראה המוזיקה שמתנגנת בגיהינום ואם כך - אולי אני רוצה לחיות שם. קניתי את האלבום היום, הקשבתי לו ברכב, בחזרה מהעבודה ונתקפתי צמרמורת. לפחות בכל מה שקשור לזיכרון הפרטי שלי מהשנים האחרונות, אני לא זוכר אלבום כל כך אמיץ, לא מתפשר, מדמם, בוטה, מלוכלך, מיוסר. אם אביב גדג' הגיש לנו את המתאבן בשנה שעברה, זוהי המנה העיקרית. בלחסן הרבה פחות פיוטי והרבה יותר בוטה. הכתיבה שלו, לפחות כך נדמה, אסוציאטיבית - פותחת בנקודת מוצא נמוכה ומפתלת ויורדת נמוך יותר ויותר ככל שהשיר מתקדם. יומן המגיפה. דובר רבות על ההיסטוריה הפרטית של בלחסן ולמרות שהפרטים ידועים והם קשים מאוד, לפעמים אני מוצא את עצמי מקנא בעוצמת הרגשות שלו. וכך, אחרי האזנה אחת בלבד הרושם שמתקבל הוא מטלטל ומצמרר במיוחד. אני לא חושב שאגזים אם אומר, שהאלבום הזה שם את בלחסן על מפת המוזיקה העולמית, פשוט משום שאינני זוכר ששמעתי עוד אלבום כזה בכל שנותי. אני מרגיש צורך לסייג ולהזהיר - זה לא אלבום לכל מאזין, זה לא אלבום שתמצאו את עצמכם מזמזמים לצליליו וכנראה לא האלבום שתשמעו הכי הרבה פעמים מתוך הדיסקוגרפיה הפרטית שלכם. אבל זה כן יהיה אחד המיוחדים שבה".
(מיקי לוי על "עתיד" של גבריאל בלחסן. ציון: 5/5)
• "יש לי בעיה עם מפיקים שהופכים להיות זמרים. לא כולם נועדו להיות בקדמת הבמה. למרות שהאגדה הנפלאה הזאת, על זמר רקע או מפיק שעומד מאחורי הקלעים בהופעה של איזה זמר מפורסם, ואז פורץ והופך לכוכב בעצמו, אני לא מאמין בזה. יש אנשים שנועדו להישאר זמרי רקע, או נגנים של, או מפיקים של. אבל יש יוצאי דופן. ובגלל ההסתייגות הזאת, נתתי הזדמנות לצח דרורי, יד ימינו של אביתר בנאי בשנים האחרונות, וכנראה הפטרון של חצי מהדיסקים הישראליים הראויים שיצאו בעשור האחרון. וכמה אני שמח שנתתי לו הזדמנות. אלבום פשוט נפלא! עם עיבודים מדהימים שמזכירים את אביתר של שיר טיול, אורחות נכבדות כמו רות דולורס-וייס ודניאלה ספקטור, מילים יוצאות-מן-הכלל ולחנים מהפנטים, באמת שאי אפשר לפספס. אז קנו לעצמכם מתנה לחג, ואם זה רק אלבום אחד, אז קנו את "כיוון הרוח".
(אלעד על "כיוון הרוח" של צח דרורי. ציון: 5/5)
• "הזמרת החשובה שלנו מוציאה תקליט נפלא ברוך הבא. בעיני אני רואה את מרסדס סוסה בחווה, יוצרת נפלאה, כל שיר ושיר מתנגן אצלי במחשב ובמערכת הביתית כבר יומיים ללא הפסקה. העובדה שחווה עובדת עם צוות קבוע אבי אגבבה ערן ויץ והמפיק עובד אפרת כבר שנים רבות נותנת אחידות וצבע מיוחד לאלבום, השירים שחווה כתבה הם מעבר לאופנות, מעל לחנפנות חפה מפוזה והיא התרבות שלנו האמיתית".
(יוסי סיטבון אילת על "ברוך הבא" של חוה אלברשטיין. אין ציון)
• "אלבום אדיר, זה אלבום שייהפך לקלאסיקה לשנים ! וואו. איזו חוויה, איזה רגש, כנות, פתיחות. זה אלבום ששנים אנשים ימשיכו לחזור אליו, פשוט מדהים שאדם בן 60 עוד מעט יכול לשמור על שיאו כל כך הרבה שנים. אתם חייבים את זה לעצמכם, ממש כך".
(דני על "אהבה על תנאי" של יהודה פוליקר. ציון: 5/5)
• "התאהבתי בדיסק (שלא לומר, התמכרתי) וקניתי הרבה עותקים, שיהיה לתת לחברים. מתנה מדהימה לכל מי שיודע להעריך מוסיקה מתוחכמת, רגישה ויפה ביותר. בעיקר יצירות ג'אז מקוריות (בסגנון פאט מת'יני או ביל פריזל) בנגינה ווירטואוזית על גיטרה קלאסית. הליווי של אלי מגן והאחרים מושלם. תענוג נדיר".
(מרק על "מתוך השקט" של שלמה יידוב. ציון: 5/5)
• "מדונה מתעלה מעל עצמה בהופעה מדהימה וסופר אנרגטית, הצילום של ההופעה פשוט מהפנט- נראה כמו סרט ערוך היטב. אף אמן לא מביא אותה בהופעות כמו מדונה ועל זה מגיע לה 5 כוכבים על הדיוידי המדהים הזה. חובה בכל בית".
(יאיר על 'Sticky & Sweet Tour' של מדונה. ציון: 5/5)
• "איזה תענוג צרוף. גם הדיוידי וגם האלבום הכפול.פשוט להוריד את הכובע על האיכות של ההפקה והסאונד ואפילו החוברות המצורפות, שווה כל שקל ושווה כל שניה של זמן של הקשבה וצפייה. קנו לעצמכם מתנה לחג ולא תפסיקו לחייך".
(אינדי על "קיסריה" של שולי רנד. אין ציון)
• "ואו, וואו, וואו. פשוט יופי של אלבום. נעים לאוזן, אבל לא מתחנף. מאוד מלודי וכמו שכתבו לפניי - הרבה יותר קודר ואפל מהדיסק הקודם, ועדיין מאוד עשיר ומגוון. עונג צרוף".
(נסאון כחול על 'In The Courage Of Others' של מידלייק. ציון: 5/5)
• "את גרסת הדיסק (הכפולה!!!!) עוד לא שמעתי, אבל היה לי את האלבום המקורי בית, וזה אחד מאלבומי הרוק הכי טובים שיצאו אי-פעם בישראל!!!!!"
(עמיר על "דופקים את הלבנים" של קילר הלוהטת. ציון: 5/5)
• "דיסק מדהים, אי אפשר שלא להתאהב בילדה המקסימה הזאת כל פעם מחדש. 10 רצועות שלא מאכזבות לרגע, לדעתי אפילו יותר טוב מהאלבום הראשון... Blackberry Stone בולט במיוחד".
(אריק על 'I Speak Because I Can' של לורה מארלינג. ציון: 5/5)
• "הלוואי שאנשים יתחילו לצאת כבר מהקונכיות שלהם, ולהעריך את הצמד הזה!!! האקוסטיקה, המלודיות, ההרמוניות הקוליות שלהם המשלימות זו את זו - הם פשוט טובים במה שהם עושים. רק הפתיחה של 24-25 מזכירה לי שעברו כמה שנים מאז אלבומם האחרון... ואיך שיר כמו Boat Behind לא מוצא מקום בפלייליסט? לא לענות, התשובה ידועה... תקנו, תאזינו, העיקר תעשו משהו עם האלבום הזה".
(קיווי על 'Declaration Of Dependence' של קינגס אוף קונביניאנס. ציון: 4/5)
"עתיד" של גבריאל בלחסן ישוחרר מחר
ידיעה מתאריך: 24/03/2010 | מערכת מוסיקה נטו
בשל הביקוש הרב, יציאת האלבום "עתיד" (ששמו הקודם היה "אדמה חרבה") הוקדמה והוא יוצא לפני החג.
בלחסן, המוכר לציבור הרחב מלהקת אלג'יר, עבד על "עתיד" מאז 2008 במיטב האולפנים בארץ עם הצוות הקבוע שלו, הכולל את הגיטריסט רון בונקר והמתופף אוהד בולוטין.
היחצנים מבטיחים את "אלבום הרוק הטוב ביותר שיצא תחת ידיו של בלחסן וברוק הישראלי בשנים האחרונות. אלבום נוקב, ישיר, עם האמת הפנימית באשר היא של בלחסן. קלאסיקה".
בלחסן זוכה להצלחה גדולה ב'מוסיקה נטו'. אלבומו הקודם "בשדות" נכנס הישר אל המקום השלישי במצעד המכירות בספטמבר 2006 והיה אחד האלבומים הנמכרים של ראש השנה.
"בשדות" היה הנדבך השלישי והמשלים בטרילוגיה הבלתי מוצהרת של בלחסן שנפתחה בשנת 1999 עם "רכבות" ונמשכה ב-2002 עם "השנים היפות של גבריאל".
"בשדות" הוא יצירה שלמה ומיוסרת, שעיקרה תיעוד עצמי של בדידות והרס עצמי. מבחינה מוסיקלית, "בשדות" היה "הרסני" פחות מקודמיו, וכלל 9 קטעים המשלבים בתוכם את צליל הגיטרה המוכר של בלחסן, אלקטרוניקה מינימליסטית ובעיקר טקסטים מדהימים שעוסקים בכל מה שרע.
זוהי תקופה עמוסה עבור בלחסן בן ה-34, שייחשף בקרוב בסרט הדוקומנטרי "גם כשעיניי פקוחות" בבימויו של אופיר טריינין. הסרט, שיתחרה בפסטיבל דוקאביב המסורתי וגם ישודר בערוץ 2, מתאר את סיפורו המרתק של בלחסן כ"מסע מוסיקלי נפשי, שבמרכזו תהליך היצירה יוצא הדופן של מוסיקאי דרומי הסובל ממחלת המאניה דפרסיה".
ב-24 במרץ יוענק לבלחסן פרס אקו"ם בקטגוריות עידוד היצירה ויוענקו לו 13 אלף שקלים. "אני הולך לעשות עם הכסף מקלחת. בשיא הרצינות, אני רוצה להגיד בטקס שאני תורם את כל הכסף לעצמי. לעשות דוש ומטבחון קטן. לסדר קצת את הבקתה שלי, שלאט לאט נראית כמו בית", אמר בלחסן ל-Ynet.
כפי שהוא עוד מספר ל-Ynet, בלחסן גם עסוק בימים אלה בכתיבת ספר פרוזה הכולל גם שירה וציורים שלו.
בלחסן נולד ב-1976 במושב הדרומי תלמי אליהו. ב-1995 יצא האלבום הראשון של להקתו אלג'יר, "נאמנות ותשוקה".
ב-1999 הוציא בלחסן את אלבום הסולו הראשון שלו, "רכבות" וב-2002 יצא אלבומו השני "השנים היפות של גבריאל", בו הוא מנגן על כל כלי הנגינה.
ב-2004 שוחרר האלבום השני של אלג'יר "מנועים קדימה", בו הוא שר את אחד משיריה המפורסמים, "בתוך הצינורות". לאחר סיבוב הופעות אינטנסיבי של אלג'יר ב-2005 הוא העלה סדרה של מופעי סולו, שליוו את הוצאתם מחדש של 2 אלבומיו הראשונים בחברת "התו השמיני".
בשנה שעברה שוחרר אלבום הסולו הראשון של חבר אלג'יר נוסף, אביב גדג'. האלבום "תפילה ליחיד" זכה להצלחה גדולה - מקום שמיני ברשימת הנמכרים של 'מוסיקה נטו' ל-2009 וגם תואר "אלבום השנה הישראלי".
מה עומד לצאת עד פסח - לקט ישראלי 2
ידיעה מתאריך: 25/01/2010 | מערכת מוסיקה נטו
• יעל קראוס עומדת לשחרר את אלבום הבכורה שלה, שיכלול 10 שירים באנגלית ואחד בעברית. הזמרת עם הקול הענוג היא חברה קבועה בהרכבים בוסה ופאניק אנסמבל ובנוסף, שרה עם יוני בלוך, אינפקציה ואסף אמדורסקי.
ל'מוסיקה נטו' היתה את ההזדמנות להקשיב לדיסק המלא ואנחנו יכולים להבטיח לכם שיש מה לחכות. איך זה נשמע? דמיינו את פיונה אפל פוגשת את סועאד מאסי וביורק...
www.myspace.com/yaelkraus
• 4 שנים אחרי אלבומה הנפלא הקודם "וניל", סיון שביט חוזרת. שביט ידועה בזכות אלבום הבכורה שלה "האפור הכחול הזה" מ-1996 והלהיט מתוכו "נשקי אותי". לקחו לה 10 שנים לשחרר את אלבומה השני, אבל במהלך השנים היא הספיקה לשתף פעולה עם לא מעט אמנים, ביניהם: אסף אמדורסקי, עמיר לב, יוסי בבליקי ואביתר בנאי.
השיר "מבטים לרצפה" הוא סנונית ראשונה מאלבומה השלישי "בניינים נמסים", שאמור לצאת לקראת האביב. את האלבום יצרה שביט עם בן זוגה לחיים ב-20 השנים האחרונות, אמיר צורף, והמפיק עובד אפרת.
www.myspace.com/sivanshavit
• אחרי שאביב גדג' הדהים אותנו עם אלבום הסולו שלו ב-2009, הגיע זמנו של חבר אלג'יר נוסף - גבריאל בלחסן.
אלבומו הרביעי של בלחסן ייקרא "אדמה חרבה" והסינגל המצמרר "דשא" ממנו יצא היום לרדיו. על האלבום עבד בלחסן עם הצוות הקבוע שלו הכולל את הגיטריסט רון בונקר והמתופף אוהד בולוטין. אלבומו האחרון של זוכה אקו"ם לשנת 2010 היה "בשדות" מלפני 4 שנים.
www.myspace.com/belachsan
• ממש בקרוב ייצא אלבום ראשון מאוד מסקרן בעברית לעמרי לוי, הסינגר-סונגרייטר ואחד הכותבים הבולטים של סצנת היוצרים באנגלית שהתפתחה בישראל בשנים האחרונות.
לאחר 4 שנות הפסקה, הוא חוזר עם הסינגל המצוין "עד שלא יכאב" וכאמור, אלבום מלא בעברית! לוי הוציא עד היום 2 אלבומים באנגלית, EP עם שני קדר והפיק את האלבום 'After The Storm' של הדרה לוין ארדי.
www.myspace.com/omrilevy
• 7 שנים ארוכות עברו מאז שיחרר ירמי קפלן את אלבומו האחרון עם השם הנבואי משהו "הזמן האבוד".
קפלן, חבר "תערובת אסקוט" ומי שהתחיל את קריירת הסולו שלו ברגל ימין עם 2 אלבומים מצליחים (1994, 1995), ינסה לשחזר את ההצלחה עם אלבום חדש, ממנו כבר שוחררו הסינגלים "כל אחד יכול" ושיר הנושא "חשק".
www.myspace.com/yermikaplan
• רועי נחום, מי שערך קטעים ב"ארץ נהדרת", ראיין מתמודדים ב"כוכב נולד", עבד בעונה הראשונה עם גיא פינס וגנז סרט על שוטי הנבואה, משחרר בקרוב אלבום בכורה משלו.
האלבום "מקום אינסופי", הכולל את הסינגל "נשמה", הופק ע"י גלעד משוטי הנבואה ושגיא צורף.
www.youtube.com/watch?v=cdrUImLXL8s
• המלחין/ פסנתרן/ מפיק עדי רנרט משחרר בקרוב אלבום בשם "פעמון", בו הוא מארח מוסיקאים ויוצרים שונים בשירים אותם הלחין. הסינגל הראשון מהפרויקט הוא השיר "סיטואציה" בביצוע רונה קינן וברי סחרוף, שיר שהוקלט לראשונה לאלבום "לונה פארק" של שלמה ארצי.
עוד בפרויקט, יצירות של משוררים כמו נתן זך, לאה גולדברג, ריימונד קארוור, יונה וולך, תרצה אתר ושל רנרט עצמו.
• למרות שהיא טרם הגיעה להצלחה המסחרית המגיעה לה, רונית רולנד משחררת החורף את אלבומה הרביעי "הערות שוליים". את הסינגל הראשון "נדוניה" כתבה רולנד עם המוסיקאית וחברתה הטובה תמר אייזנמן. את האלבום הפיק מוטי ביקובסקי.
www.myspace.com/ronitrolland
• בקרוב ייצא אלבום הבכורה של הרכב האנדי הירושלמי המדובר KitzU, הכולל את הסינגל 'Balloon'. הלהקה משלבת רוק עם אלקטרוניקה רכה, בשילוב עם נגינה מהוקצעת והפקה משובחת.
האלבום ישוחרר בלייבל המשובח אנובה, שאחראי לאלבומים של אטליז, עמית ארז, אלי רוזן, רות דולורס וייס, רוקפור ואחרים.
www.myspace.com/kitzuband
• אם לא מספיקה לכם ההוצאה המחודשת ל"אלבום המצעדים" של יוסי בבליקי (יצא היום!) ואלבום ההופעה החדש של פונץ', בקרוב ייצאו עוד 2 אלבומים הקשורים ללהקה. הראשון הוא אלבום הסולו של דנה בקר, שהצטרפה ללהקת פונץ' כחברה מן המניין בעשור האחרון. הזמרת/ יוצרת משתפת פעולה עם חברי פונץ' באלבום הבכורה שלה "זכרונות שקורים עכשיו".
הפרויקט השני הוא "דצמבר [2]" של יוסי בבליקי ובועז כהן, שיוצא 5 שנים אחרי הפסקול המשותף "דצמבר". כהן ובבליקי מציינים שהסרט "חצאית דמעות" של הבמאית תמר ירום שימש השראה לאלבום השני, שכולל 8 קטעים אינסטרומנטליים, 2 שירים שמבוצעים בפרסית על ידי הזמרת חנה ג'האן פורוז, השיר "נח" בביצוע בבליקי ו"פרח עד" - דואט של בבליקי עם אפרת בן צור.
www.myspace.com/danabeker
קינן, אביתר, רייכל ופרץ זוכים באק"ם
ידיעה מתאריך: 18/01/2010 | מערכת מוסיקה נטו
מה שנשאר לנו זה טקס פרסי אקו"ם, שבאופן מפתיע מעניק פרסים מאז שנת 1958 ועם השנים הפך לטקס פרסים בולט בתרבות הישראלית.
עוד לפני הטקס, שיערך ב-24 במרץ בבית ציוני אמריקה בתל אביב (בהנחיית אורי גוטליב), הארגון מוותר על אלמנט ההפתעה ומודיע על רשימת הזוכים.
רונה קינן, אביתר בנאי, הפרויקט של עידן רייכל, משה פרץ, תמיר צור, עילי בוטנר וגבריאל בלחסן הם זוכי 2010 של הארגון השומר על זכויות היוצרים.
על הזוכים בפרסים מחליטה בכל שנה ועדת שופטים מתחלפת המורכבת ממוסיקאים ואנשי תעשיית המוסיקה, כאשר השנה ישבו בה, בין היתר, דנה ברגר, דודי לוי, יאיר ניצני, יוני רועה ואיש הרדיו יורם רותם.
פרס "הישג השנה ע"ש מרדכי זעירא לפזמונאית" יוענק השנה לרונה קינן על אלבומה השלישי "שירים ליואל". את ההחלטה נימקה ועדת השופטים: "קינן בודקת לעומק את העולמות התרבותיים שהיו קשורים לאביה, הסופר עמוס קינן ז"ל, וגם הלחנים שחיברה הפעם מתכתבים עם המוסיקה הישראלית לדורותיה. הטקסטים של שירי האלבום עומדים ברמה של שירה וכדרכה של שירה טובה באמת, היא אמנם מורכבת אבל גם בהירה".
אביתר בנאי יקבל פרס באותה הקטגוריה, בעקבות הלחנים של אלבומו האחרון, "לילה כיום יאיר", כידוע - האלבום הנמכר ביותר לשנת 2009 ב'מוסיקה נטו'. את הבחירה הסבירו השופטים: "אביתר מצליח להביא את הכל ביחד, שר כזמיר אמיתי, המנגינות זורמות כמו מים, ממש כמו קולו. אנו שמחים על ההזדמנות שניתנה לנו להודות ליוצר קסום זה על יצירתו".
פרס "תגלית השנה" יוענק למשה פרץ, שהוגדר על ידי השופטים כ"פורץ דרך בתעשיית המוסיקה הים תיכונית וזאת בזכות כתיבתו המיוחדת הן כפזמונאי והן כמלחין".
וזו לא הזכייה היחידה השנה המוענקת לזרם הים תיכוני הכה פופולארי. פרס "הישג השנה למעבד" יוענק לתמיר צור, מי שאחראי ללא מעט הפקות במוסיקה הים תיכונית, ביניהן 'הוזה אותך מולי', 'יפיופה' ו'זה אני' של איל גולן, 'אלייך' ו'אש' של משה פרץ ו'הכל זה מלמעלה' של דודו אהרון. "תמיר מצליח למצוא את המעטפת המוסיקלית המתאימה ביותר לכל אמן שעימו עבד השנה ועל כך ועדת השיפוט מצאה לנכון להעניק לו את פרס הישג השנה למעבד", הם מסבירים.
פרט לכבוד ולהכרה, קינן, בנאי, פרץ וצור יזכו בפרס כספי בסך 10,000 ש"ח.
פרס בסך 15,000 ש"ח מוענק השנה לפרויקט של עידן רייכל על "שיר השנה" - "חלומות של אחרים" מהאלבום "בין קירות ביתי".
עילי בוטנר, מי שיצר עם רן דנקר את האלבום "שווים" ומסיים בימים אלה הקלטת אלבום בו יבצעו את שיריו אמנים שונים, מקבל את פרס "עידוד פרסום היצירה למלחין" העומד על 13,000 ש"ח. גבריאל בלחסן, חבר "אלג'יר" לשעבר ומוסיקאי משובח בפני עצמו, יזכה באותו סכום בקטגוריית פרס "עידוד פרסום היצירה למחבר".
על פי הארגון, "פרסי עידוד פרסום היצירה נועדו לסייע לחברי אקו"ם להוציא לאור את יצירותיהם, מתוך הכרה בקושי ובעלויות הגבוהות הכרוכות בפרסום מסחרי של יצירות. הזוכים נבחרו לאחר עיון ובחינה של יצירות רבות שטרם ראו אור ושהונחו בפני ועדת השיפוט של אקו"ם". באותו עניין, פרס חיצוני ומכובד בשווי 20 אלף שקלים יוענק השנה לזמרת ליאת יצחקי, שנבחרה מבין מועמדים רבים ששלחו חומרים לאקו"ם מאלבומים שטרם יצאו לאור.
טרם נחשף מיהם הזוכים בפרס מפעל החיים, ששוויו 30 אלף שקלים.
בשנה שעברה זכו בפרסים שולי רנד ("הישג השנה לפזמונאי"), עלמה זהר ("הישג השנה לשיר"), מאיר בנאי ("הישג השנה למלחין") ואסף אבידן ("תגלית השנה"). בפרסי "עידוד היצירה" בשנה שעברה זכו איתי פרל, נעם רותם וג'וני שועלי, שקיבלו פרס כספי להשלמת אלבומים שמתוכננים לצאת בקרוב.
תוצאות הסקר: החג הזה שייך לנינט
ידיעה מתאריך: 22/09/2006 | מערכת מוסיקה נטו
אל המקום השני בסקר הגיע ה-DVD של שלמה ארצי ושלום חנוך עם 19% מהקולות, במקום השלישי נמצא האלבום הכפול "כוכב נולד 4" עם 18% ואחרונה היא אחינועם ניני, שאלבומה החדש "נאפולי-ת"א" קיבל 11% בלבד מהקולות.
אז איך היו נראים למעשה השבועיים שלפני ערב החג ב"מוסיקה נטו"? במקום הראשון אכן נמצאת (בהפרש די ניכר של 70%!) נינט ואחריה נמצא, במקום השני המכובד, ערן צור עם אלבומו "חותך בחתך הזהב".
במקום השלישי המפתיע במכירות התמקם גבריאל בלחסן עם "בשדות", ברביעי נמצא האלבום "כוכב נולד 4", בחמישי נמצאים הדורבנים עם "לוי", בשישי הג'ירפות עם "גג", בשביעי אחינועם ניני, בשמיני קרן פלס עם "אם אלה החיים", בתשיעי בום פם עם אלבום הבכורה ובעשירי אלבום הבכורה המצליח של הראל סקעת.
שימו לב שלעומת שנים קודמות, השנה לא אוסף להיטים שהפך ללהיט ורק אלבומים חדשים הגיעו אל הרשימה.
לגבי ה-DVD של שלמה ארצי ושלום חנוך, המכירות היו די מאכזבות ביחס לציפיות, כאשר בדירוג זה הוא ממוקם די נמוך...
ועכשיו לסקר החדש: זה הזמן לסכם את השנה העברית. 9 דיסקים עבריים שהו במקום הראשון במצעדי המכירות של "מוסיקה נטו" השנה, והם היו (לפי הסדר): "רגעים" של אריק איינשטיין, "מדפים" של בית הבובות", "הכל עד לכאן" של עמיר בניון, "עם הזמן" של אביב גפן, "על המשמרת" של פורטיסחרוף, "גג" של הג'ירפות, "הראל סקעת" של הראל סקעת, "אם אלה החיים" של קרן פלס ו"יחפה" של נינט טייב.
(קרובים מאוד היו גם "המיטב" של שלום חנוך, לעמעלע" של חוה אלברשטיין, "בעזרת הג'אם" של הדג נחש, "וניל" של סיון שביט, "אדם" של אלי מגן, "חלומות למבוגרים" של ארקדי דוכין, אלבום הבכורה של דפנה והעוגיות והשבוע גם ערן צור).
מכיוון ש"מדפים" של בית הבובות יצא כבר ביולי 2005 הוא שייך למעשה לשנה שעברה. מתוך 8 האלבומים הנותרים המצליחים של השנה בחרנו ב-4 לסקר החדש שלנו. אז מהו האלבום של השנה תשס"ו? פורטיסחרוף, קרן פלס, ג'ירפות או נינט? הצביעו עכשיו!
המצעד: נינט עוקפת את 12 המתחרים
ידיעה מתאריך: 10/09/2006 | מערכת מוסיקה נטו
ערן צור, אחינועם ניני, גבריאל בלחסן, סינרגיה, טל גורדון ואחרים לא הצליחו להציב תחרות ל"כוכבת הנולדת" הראשונה נינט טייב. אלבום הבכורה "יחפה" ("הליקון") יצא רק לפני 3 ימים והוא כבר כובש את המקום הראשון.
"יחפה" הוא כנראה האלבום הישראלי הכי מדובר של השנה, בביצוע ההבטחה הגדולה ביותר בעולם המוסיקה המקומי. אחרי ציפייה של 3 שנים, נראה שהחיבור עם אביב גפן היה מוצלח ויותר מ-24,000 עותקים מהאלבום נשלחו לחנויות כבר ביום הראשון לצאתו.
במקום השני, בהפרש לא מאוד גדול אחרי נינט, נמצא האלבום Modern Times (אן.אם.סי) של בוב דילן, שהיה בפסגה בשבוע שעבר.
והנה רשימת 12 הכניסות הבאות לפי סדר כניסתם: אל המקום השלישי נכנס אלבומו השלישי של גבריאל בלחסן "בשדות" ("התו השמיני"), אל המקום הרביעי נכנס ערן צור עם "חותך בחתך הזהב" (אן.אם.סי), אל המקום השביעי נכנסת טל גורדון עם "לפני שהשמש עולה" ("התו השמיני"), ל-13 נכנס האוסף הישראלי העדכני "רק בישראל 2006" ("הד ארצי"), ל-14 נכנסת אחינועם ניני עם "נאפולי-ת"א" (אן.אם.סי), ל-15 נכנסים סינרגיה עם "מרגיש אחר" ("הד ארצי"), ל-16 נכנס האוסף הישראלי "גדולים באהבה" ("הליקון"), ל-17 נכנס נתן סלור עם אלבום הבכורה "25 שעות" (אן.אם.סי), ל-18 נכנס הסט המרובע של אריק לביא "דיוקן" (אן.אם.סי), ל-19 נכנס האוסף האינסטרומנטלי הכפול "בלי מילים" ("פונוקול"), ל-20 נכנסים Audioslave עם Revelations (אן.אם.סי) ול-27 נכנסים Third World Love עם Sketch Of Tel Aviv (עצמאי).
את ההרכב הישראלי-בינלאומי Third World Love מרכיבים אבישי כהן, עומר אביטל, יונתן אבישי, דניאל פרידמן ומתארח באלבום גם אביתר בנאי...
ועוד בונוס קטן: השבוע היה כה עמוס גם במכירת DVD, אז לראשונה אנו מציגים את דירוג 5 ה-DVD הנמכרים ביותר ב"מוסיקה נטו":
1. שלמה ארצי ושלום חנוך בקיסריה – המופע
2. עמוד האש – סט
3. עברי לידר – Live סט כפול CD+DVD
4. The Twilight Singers – Live
5. Pink Floyd - Pulse
הדירוגים משקפים את המכירות בחנות ובאתר "מוסיקה נטו" בשבוע ה-36 של 2006 (החל מה-3 ועד ה-9 בספטמבר). המצעד משקף את המכירות ב'מוסיקה נטו' בלבד ואינו בהכרח מייצג את המכירות הארציות. לצפייה ברשימת 30 האלבומים הנמכרים, לחצו על "מצעד המכירות" למעלה.
המלצה: החדש של בלחסן מחלחל לבטן
ידיעה מתאריך: 05/09/2006 | מערכת מוסיקה נטו
זהו הנדבך השלישי והמשלים בטרילוגיה הבלתי מוצהרת של בלחסן שנפתחה בשנת 2000 עם "רכבות", נמשכה ב-2002 עם "השנים היפות של גבריאל" וכעת מגיעה לשיאה באלבום החדש.
בלחסן, גיטריסט, זמר ומשורר המוכר לציבור הרחב מלהקת אלג'יר מגיש פה יצירה שלמה ומיוסרת שעיקרה תיעוד עצמי של בדידות והרס עצמי. מבחינה מוסיקלית האלבום החדש "הרסני" פחות מקודמיו, אין פה קטע מבעית בסגנון "כדורי הרגע בדבש", אך במקום זאת ישנם תשעה קטעים שמשלבים בתוכם את צליל הגיטרה המוכר של בלחסן, אלקטרוניקה מינימליסטית ובעיקר טקסטים מדהימים שעוסקים בכל מה שרע.
השיא מגיע כנראה בשיר הנושא שנשמע כאילו הוקלט בטייק אחד: רק בלחסן לבדו עם הגיטרה, מעביר חמש דקות המונעות ע"י השירה שלו שהיא למעשה חצי דקלום שמתפרץ לקראת סופו לזעקות שבר קורעות לב.
אפשר לשמוע את בלחסן מתקרב למיקרופון עד כדי כך שנוצר מעין דיסטורשן על קולו. למזלנו הרב גם הפעם, כמו באלבומים הקודמים, אין מפיק שינקה את הלכלוך ואנחנו המאזינים זכאים לקבל את האינטימיות הראויה למוסיקה הזאת, כזו שאי אפשר להישאר אדיש אליה.
יותר מכל האלבום הזה הזכיר לי את עבודות הסולו של ג'ון פרושיאנטה (גיטריסט הצ'ילי פפרז) ובייחוד את אלבומו האחרון Curtains.
כמו פרושיאנטה, גם בלחסן לא מתחשב במאזין שלו ומגיש לו את הכל בפנים כפי שהוא מבלי לצנזר אף פרט. בניגוד לשני האלבומים הקודמים שבהם ניגן גבריאל לבדו ברוב השירים פה הוא מלווה לפרקים ע"י דויד פרץ (שניגן והקליט), נדב אזולאי, עידו אופיר (בשיר "עץ אגוז"), גולן זוסקוביץ' ואביב גדג', חברו ושותפו מימי אלג'יר.
ואם כבר אלג'יר, אז דומה שההיסטוריה של בלחסן נכתשה עד עפר מאז ימיו בלהקה. נראה כי העיסוק בה כעת מחוץ לקונטקסט המוסיקלי הוא מיותר ורכילותי ולכן אין טעם להרחיב עליו. תמיד עדיפה האופציה של לתת למוסיקה לדבר בעד עצמה, פשוט לשבת (עדיף לבד) ולהתרכז בשירים ובמילים שמחלחלות לבטן. כשתגיעו לסופו של הקטע האחרון באלבום, 'ברוך הבא', שיר שיותיר אתכם מהופנטים, אתם כבר לא תדעו האם להפסיק או לחזור להתחלה. תשעה הרהורים ספק מסקנות על חיים קשים ומצולקים, ישאירו אתכם בעיקר עם הרבה שאלות.
(גבריאל בלחסן, "בשדות", "התו השמיני" 2006, נכתב ע"י: בן רונן)
אלבום חדש לגבריאל בלחסן בחודש הבא
ידיעה מתאריך: 05/05/2006 | מערכת מוסיקה נטו
בין השירים שיכללו באלבום (בהפצת 'התו השמיני') יהיו מספר שירים שכבר בוצעו בהופעות, כגון 'בשדות', 'עריסת יהלום' ו'העוקד והנעקד', שגם ישוחרר כסינגל בעוד כשבועיים.
עפ"י גורמים שכבר שמעו את האלבום הוא עומד להיות בעל סאונד עשיר ומלא יותר מאשר אלבומיו הקודמים והיחסית מינימליסטיים מבחינה מוסיקלית, ואף לכלול נגיעות אלקטרוניות בחלק מהקטעים.
בהופעה אמש אפשר היה להתרשם מהעוצמות החזקות של השירים החדשים לצד פייבוריטים ישנים כ 'בית חדש' ו'כדורי הרגעה בדבש'. שיאים נוספים נרשמו בביצוע אנרגטי במיוחד ל 'בתוך הצינורות' (שהוקדש לחברי להקת אלג'יר), ביצוע אה-קפלה בהדרן ל'אסייתית הקטנה' וכמו כן בשיר הפתיחה, שהיה קאבר מפתיע ל 'בוקר טוב עולם'.
עכשיו רק נותר לקוות שהאלבום החדש אכן ייצא כמובטח ביוני, ולא יידחה שוב ושוב כפי שקרה בעבר ללהקת האם…